42 שנה לאסון במעלות

לפני 42 שנה (15.05.1974):
האסון במעלות.
בלילה שבין ראשון לשני, 12 ל-13 במאי 1974. חולייה ובה שלושה מחבלים, חברי ארגון "החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין" חדרה לישראל מלבנון באזור זרעית. בגבול לא הייתה גדר מערכת, והחדירה התבצעה ללא קושי. לאחר שחדרו לשטח ישראל הסתתרו המחבלים בשטח במשך היום. סיור של משמר הגבול גילה את העקבות והוכרזה כוננות, אך המחבלים לא נמצאו.
ביום שני בלילה נעו המחבלים לכיוון מעלות על כביש 89, ליד המושב צוריאל שם ארבו לרכב. הם פתחו באש על רכב שהסיע פועלות מקריית אתא לפסוטה, הרגו אחת מהן ופצעו אחרות. נהג הרכב, שנפצע גם הוא, המשיך בנסיעה לעבר מושב אלקוש, שם דיווח על הירי. קב"ט היישוב, מוסה אבו עיון, התקשר למשטרת ישראל בנקודה בסאסא. ההודעה הועברה גם לצה"ל, והחלו סריקות אחר המחבלים, ללא הצלחה. ביום שני בבוקר יצא טיול של תלמידי בית הספר התיכון הממלכתי דתי בצפת. הטיול מנה 102 תלמידים ותלמידות, מכיתות ט' - י"א, וכ-10 מורים. הטיול היה במסגרת פעילות הגדנ"ע, ומובילי הטיול ביקשו וקיבלו אישור לקיים את הטיול כמתוכנן, למרות הכוננות. עם סיום יום הטיול הראשון הגיעו התלמידים לבית הספר "נתיב מאיר" במעלות, בו תכננו ללון בלילה. לפנות בוקר הגיעה חוליית המחבלים לפאתי מעלות. בשעה 3:30 דפקו חברי החוליה על דלת אחד הבתים בפאתי העיירה. הם נכנסו לדירת משפחת כהן בתואנה שהם שוטרים המחפשים מחבלים, ואז רצחו את בני הזוג יוסף ופורטונה שהייתה בהיריון וכן את בנם בן ה-4 משה ופצעו את בתם בת חמש. ילד נוסף, בן שנה וחצי, ניצל. לאחר הרצח יצאו שוב המחבלים מן הדירה. הם פגשו פועל ניקיון בשם יעקב קדוש ותחקרו אותו לגבי מיקומם ולגבי הדרך לבית הספר הקרוב, ולאחר מכן ירו בו ופצעו אותו. המחבלים הגיעו אל בית הספר "נתיב מאיר". ליד הכניסה לבית הספר חנתה מכונית של אחד המורים, ובה היה הנשק של מלווי הטיול. על פי נוהלי האבטחה באותם ימים אסור היה להכניס את הנשק למקום הלינה עצמו. המחבלים העירו את המורה שישן ברכב ודרשו ממנו לפתוח את המבנה. הם נכנסו לבסוף בשעה 4:00 לפנות בוקר לאחר שאחד המורים שהיו בתוך המבנה פתח את הדלת. המחבלים העירו את התלמידים והתלמידות, שישנו בשתי קומות, וריכזו את כולם במסדרון הקומה הראשונה.
כמה מן התלמידים והמורים הצליחו לקפוץ מהחלון ולהימלט, עד שהמחבלים גילו את הבריחה. הם ירו על הבורחים וריכזו את התלמידים באחת הכיתות. כעת היו בידיהם 85 תלמידים ותלמידות, שתי חובשות ושני מורים. הם הניחו מטעני חבלה ורימון בכיתה. המחבלים שחררו את אחד התלמידים ועמו שלחו את דרישותיהם: שיחרור 20 מחבריהם הכלואים בישראל, ואיימו להרוג את בני הערובה. מועד פקיעת האולטימטום נקבע לשעה 18:00 באותו יום. בשעה 5:30 לפנות בוקר שחררו המחבלים את אחת החובשות עם מסמכים נוספים.
במקביל, הקיפו כוחות צבא את הבניין, וצלפים התמקמו בעמדות שמהן היו יכולים לירות על המחבלים. כוחות של סיירת מטכ"ל נערכו לביצוע הפריצה לבניין. המחבלים הבחינו בהיערכות ואף ירו מדי פעם על החיילים, ירי שממנו נהרג חייל אחד. האישור לפעולה ניתן על ידי הרמטכ"ל לאלוף פיקוד הצפון, רפאל איתן, וזה הורה לגיורא זורע, מפקד סיירת מטכ"ל, להתחיל בפעולה. בין הלוחמים והמפקדים בכוח הסיירת נמנו עמירם לוין, עוזי דיין, צביקה לבנה ומוקי בצר. בשעה 17:25 ירה צלף אל אחד המחבלים, אך החטיא ופצע אותו קלות בלבד במקום להרוג אותו. הפקודה להתחיל את הפריצה לא הייתה ברורה לגמרי, והלוחמים הופתעו מן היריה, למרות הדריכות והכוננות. החוליות השונות הסתערו לתוך הבניין; כמה לוחמים נפצעו מירי של המחבל שעמד בראש גרם המדרגות. לוחם אחר השליך רימון זרחן אל המחבל, ללא הוראות לעשות כך. העשן הרב שיצר הרימון מיסך את חדר המדרגות ואת הפנייה לקומה הראשונה, בה הוחזקו בני הערובה. העשן בלבל את הלוחמים; במקום להסתער אל הכיתה בה הוחזקו התלמידים טעה מפקד החוליה, עמירם לוין, ועלה קומה נוספת.
המחבלים הבינו מיד את המתרחש, ואחד מהם פתח בירי ובהשלכת רימונים על התלמידים שהיו מרוכזים בכיתה. התלמידים החלו לקפוץ החוצה דרך החלונות, כשהם פצועים. הכוח שעלה לקומה השנייה הבין את טעותו, ותוך 20 עד 50 שניות הגיע לכיתה, שם הרגו לוחמי החוליה בפיקוד צביקה ליבנה את המחבלים.
במהלך הפריצה לבניין נהרגו 21 תלמידים ותלמידות. הפעולה במעלות נחשבת לאחד הכישלונות הגדולים של סיירת מטכ"ל. צה"ל בכלל, וסיירת מטכ"ל בפרט, השקיעו מאמץ רב בלימוד הכשלים בפעולה והלקחים העולים מהם. חלק מן הכשלים מוסברים בכך שלא הייתה תרגולת ברורה להתמודדות עם מצבים כאלה. מעבר לכך, הוחמצו אפשרויות לפריצה בשלב מוקדם יותר, שבה היו סיכויים טובים יותר להצלחה. נושא שחרור בני ערובה נלמד ארוכות, וגובשו נהלים ותרגולות רבים לפעולה מעין זו. מעבר לגיבוש נהלים בתוך צה"ל, הוחלט על הקמת יחידה מיוחדת במשטרת ישראל לפעולה במצב של בני ערובה - הימ"מ. ביקורת רבה נמתחה על המורים שנמלטו מן הבניין בתחילת האירוע והותירו את התלמידים לבדם בבניין.
יום בהסטוריה בפייסבוק
https://www.facebook.com/permalink.php?story_fbid=...