כך עבדה שיטת הפרמידה של ענבל אור

נחשף טופס ההצטרפות לקבוצות הרכישה של ענבל אור, מסמך קצר בין שלושה עמודים, הוא התשתית שעל פיה קבע שופט בית המשפט המחוזי איתן אורנשטיין שהחברות של אור התנהלו ב"מבנה של פירמידה". על סמך הטופס הבינו השופט והנאמן עו"ד איתן ארז, שהגדיר את ההתנהלות כ"הונאת פונזי", שאור גייסה כספים מלקוחות חדשים ובמקום להשקיע אותם בפרויקט נדל"ן, השתמשה בהם כדי להחזיר כספים לנושים קודמים או למטרות אישיות.
הטופס חושף את שיטת הפירמידה של ענבל אור. ראשית, החברה מוכרת מוצר באוויר, "יחידה רעיונית". מהות הדירה המובטחת אינה מפורטת בטופס: לא גודלה של במ"ר, ולא כיצד הגיעה החברה להערכה הכספית של עלותה. כך, למשל, בפרויקט ברחוב אלוף הניצחון ברמת גן, הוערכה דירת 4 חדרים ב־1.6 מיליון שקל, בלי לפרט את עלות הקרקע ואת עלות הבנייה. בטופס גם אין אזכור לכך שהפרויקט — שתוכננו בו 21 דירות — חייב 17 מיליון שקל לבעלי הקרקע.

סעיף 3 מבטיח שהלקוחות מבינים שהם קונים אופציה על הנייר: "ידוע לנו שמיקומה המדויק של הדירה, לרבות פרטיה המדויקים, והתכנון הסופי שלה ייקבע רק לאחר קבלת אישור סופי של התכנון... ובהתאם להוראות השיתוף בין חברי הקבוצה. התוכניות שהוצגו לנו, אם הוצגו, הן רעיוניות וראשוניות ואינן סופיות".
http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L...