נו... הם טובים בדוחו"ת ובמי שמראה להם את האמת בפרצוף...

האשמה היא פרסום חומרי חקירה אסורים. מדובר בסרטון ששידר גיא לרר ושממילא רץ ביוטיוב ובפייסבוק ובכלל ברשתות החברתיות,
מפה ועד להאשמה כזו המרחק הוא רב.
מתוך הפייסבוק של גיא לרר:

החלטתי להוציא את זה כאן לפני שתגיע איזו הדלפה מכוערת שאחריה אצטרך רק להתגונן. זומנתי לחקירה באזהרה במפלג הונאה של המשטרה. הובלתי יחד עם עצורים הכבולים באזיקים בידיהם וברגליהם לחדר טביעות האצבעות וצולמתי במאג שוט. האשמה: "פרסום חומרי חקירה אסורים". מהם חומרי החקירה האסורים? סרטון סאטירי של עו"ד ברק כהן נגד אחד השוטרים בתחנת מוריה בירושלים. החברים של השוטר מהתחנה זימנו את ברק כהן לחקירה מדוקדקת שבשיאה ניגנו לו את השיר מיו-טיוב. אני שידרתי את החקירה המוזרה על הסרטון ההיתולי שעלתה כבר בפייסבוק ונצפתה על ידי עשרות אלפים ועכשיו אני חשוד בעבירה שדינה עד שנת מאסר. בחקירתי נכח ראש מפלג ההונאה. עד כדי כך. אין לי פה עניין להצטייר כקורבן. החקירה היתה אדיבה ובשום אופן לא חוויה טראומטית או משהו שמתקרב לזה אפילו. העניין הוא עקרוני. בשיחות שניהלתי עם החוקרים הגענו לדיון ער על הביקורת שאנחנו מותחים בצינור על תפקוד המשטרה לאורך שנים. אולי במקרה, אולי לא. שאלתי האם חקירות פריצה, גניבות ואלימות זוכים לאותה תשומת לב כמו אותה חקירת ענק על העלבת שוטר. בינינו, אין צורך אפילו להשיב על השאלה הזו. אולי מטרת החקירה היתה להפחיד או להלחיץ? אולי. זה די מלחיץ כשמרחפת לך על הראש שנת מאסר ואתה מחכה לתת טביעות אצבע בחדר מלא שקשוקי אזיקים.
יש מועדון הולך וגדל של אנשים שזכו להכיר את זרועו הנקמנית של הגוף שאמור לחבק ולשמור. תשאלו את רפי רותם, חושף השחיתויות ברשות המסים שצובר בארכיון תיקים פליליים שנפתחים נגדו בקצב מסחרר ובסוף גם כנראה יגיע לכלא. אבל במשטרה צריכים לדעת את זה: עבריינים מועדים קשה מאוד לשנות, עוד יותר קשה לשנות אנשים שאולפו להצביע על מה שלא בסדר. כן, אפשר לגרום להם סבל, לגרום לסביבתם לכעוס עליהם, להשפיל אותם עד עפר. אבל אי אפשר לשנות אותם. הם נולדו ככה וימותו ככה. בדיוק ככה.

https://www.facebook.com/photo.php?fbid=1015309959...