אזעקות בצפון בדיוק 9 שנים לפרוץ מלחמת לבנון ה-2

12-7-2006 מדינת ישראל התעוררה לבוקר רגיל, בשעות הערב היה ברור לכולם ישראל במלחמה !
היום הזה הפך עד מהרה לאחד הימים שלא ניתן לשכוח. סמוך לשעה 09:00 בבוקר החל החיזבאללה בירי לעבר ישובי הצפון ואצבע הגליל, התושבים שנהנו מעט מהשקט שקדם לכך מצאו עצמם שוב במקלטים וחדרי הבטחון.
בעוד המולת הקטיושות נמשכת הותקפו שני האמרים על גדר המערכת התוצאה הקשה
התבררה ככל שנקפו השעות 3 חיילים הרוגים, שניים פצועים, שני חיילי צה״ל חטופים!
צה״ל פתח במתקפה במטרה למנוע ולשבש את תנועת החיזבאללה עם החיילים החטופים.
בשעות אחר הצהריים נשמעה אזעקה גם במרחבים מרוחקים מאזור הגבול וקו העימות
נפילות קטיושות גם בגליל המערבי ומרחב צפת, תושבים נוספים נכנסו למקלטים, רשויות שלא היו מוכנות לתרחישים אלו מצאו את עצמם תחת ירי מתמשך.
מדינת ישראל במצב מלחמה, הצבא לא ערוך מספיק מבחינת ציוד ואמצעים לכוחות הגדולים שחלקם גוייסו בצו 8 , רשויות בעיקר אלה שלא חוו קטיושות לא ערוכות להתמודד עם מצוקת תושבים שיושבים במקלטים, הרשויות המנוסות יותר באזור קו העימות מצליחות להתמודד אך גם הן קורסות תחת מטחי הקטיושות הבלתי פוסקים.
במקביל גדל טווח הירי וגם מרחב חיפה עפולה וטבריה נכנס לקו האש.
בשעה שחצי מדינה בתוך מקלט וחדרי בטחון החצי האחר נרתם לסייע
תושבי אזור הדרום והמרכז עולים למקלטים בצפון ומביאים איתם כל טוב החל מצעצועים לילדים ועד מזון לכל אותם התושבים שאינם יכולים להשיג אספקה.
חלק מתושבי הצפון יצאו ״להתאוורר ״ על ידי יוזמות פרטיות כמו המחנה
שהקים ארקדי גיידמק ואירוח של ישובים שאינם בטווח הקטיושות.

המלחמה כמו כל מלחמה טובעת בדם הנופלים, חלקם תושבי הצפון שהיו שם להגן
על אלה שהשאירו בבית. המלחמה גבתה גם הרוגים אזרחים עקב נפילת טילים על ביתם או במקום העבודה ( אסון הרכבת) .

המלחמה הזו נגמרה אבל לתושבי הצפון ברור זו לא האחרונה, זה רק שאלה של זמן
שיעבור עד לתחילתה של המלחמה הבאה.