נכון הוא מת כבר

רון ארד נולד ב-5 במאי 1958, תפקידו בצה״ל היה נווט קרב בחיל האוויר הישראלי
רון ארד שעל פי הערכות נפל בשבי ארגון "אמל" בלבנון ב-16 באוקטובר 1986.
במהלך שנות היעדרותו נתקבלו ממצאים המוכיחים כי רון ארד בחיים אך ממאי 1988 הן פסקו
לאחר שהנווט הועבר ככל הנראה למקום בלתי ידוע באיראן או בלבנון.

לפי הודעת החיזבאללה לאו״ם ב-30-6-2008 רון ארד מת.

מתוך אתר חיל האוויר:
ב-16 באוקטובר 1986, במהלך תקיפה שגרתית בלבנון נפגע מטוס פאנטום כתוצאה מתקלה טכנית: אחת הפצצות התפוצצה קרוב מדי מתחת לגחון המטוס. שני אנשי הצוות נטשו. את הטייס, אבירם, חילצו מסוקי קוברה במבצע נועז. הנווט, רון ארד נפל בשבי.
בשנתיים הראשונות לתקופת השבי נוצרו קשרים מועטים בין הנווט ומשפחתו והוא שלח שלושה מכתבים ותמונה. כמו כן, מידע על מצבו הגיע בשנים אלה למקבלי ההחלטות בירושלים. ב-1989 הועבר ארד משוביו למקום מסתור אחר ומאז לא התקבלו ידיעות ודאיות על המצאו.

עם השנים, עלו מספר השערות בנוגע לגורלו של ארד, כשהסברה הרווחת הייתה כי הוא מוחזק באיראן. מדינת ישראל ניסתה לרקום מספר עסקות על מנת לשחרר את הנווט השבוי, אך אף אחת מהן לא יצאה לפועל. לאורך הזמן שחלף השקיעה מדינת ישראל למצוא מידע על מיקומו ומצבו של ארד, אך לא הגיע שום מידע אמין שסייע למצוא קצה חוט.

נפילתו של רון בשבי הפכה לטרגדיה לאומית: הסיסמא שנטבעה לאחר נפילתו בשבי, "רון ארד - לחופש נולד", מוכרת לכל ישראלי. במשך השנים שחלפו מאז, המשיכו משפחתו ומכריו להלחם למענו ולהעלות את המודעות למציאת מידע אודות גורלו. בשנת 2001, הוקמה עמותת "לחופש נולד" למען שבויי ונעדרי צה"ל, לאור המבוי הסתום שאליו נקלעה מדינת ישראל בכל הקשור בגורלו של רון ארד.
בחיל-האוויר מחכים לשובו: בטייסת האם של רון, "הפטישים" מזכירים את שמו בתדריכי הטיסות ובכל נאום בסיום קורס הטיס נושא מפקד חיל-האוויר תפילה לחזרתו הביתה.

היום יום ראשון (ראש השנה שלנו, אני חושב) 27/09/87

אני מוכרח לומר שאני מאוד משתוקק לראות אתכם (הרבה זמן עבר, שנה נכון?)
לפעמים אני חולם עליכם אבל משתדל לא לחשוב יותר מדי במשך היום, כדי לא להיות יותר מדי מדוכא.
בדרך כלל בריאותי טובה ואני מרגיש טוב, הם מתנהגים ומתייחסים אליי טוב.
היד שלי משתפרת לאט! לאט, אבל היא תהיה בסדר ביום שאחזור לפעילות מלאה (אם אלוהים והמנהיגים ירצו בכך, בברכת האל וברצונם הטוב של המנהיגים).
אני מתפלל לכך כל יום שעות רבות ואני מקווה שאתם עושים את אותו הדבר.
אני יודע שזה קשה לבקש אבל נסו לעשות הכל בשבילי.
אני לא יודע איך אבל בבקשה אימרו משהו שם למעלה, למנהיגים שלנו, לממשלה, לכל מי שיכול לעשות משהו להוציא אותי מכאן.
עשו כמיטב יכולתכם כיוון שלבנון זה לא מקום להיות בו, וכיוון שאני מאוד רוצה לראות את כולכם, שכן אדם לא צריך להיות מוחזק בשבי כשיש אפשרויות אחרות.
עם תקווה ורצון טוב כל דבר יכול לקרות.
תפעלו כאילו אין זמן, אתם מוכרחים לדבר, אנחנו (השבויים בשני הצדדים) חיינו בידיכם ואנו שמים מבטחנו בכם.
אני מוכרח לומר לך תמי, שעכשיו אני מבין את רצונך לעזור לאסירים (לאו דווקא לשבויי מלחמה), נושא שדיברנו עליו פעמים רבות.
את יכולה לעשות משהו למען אסירי האירגון הזה, לעזור להם להעביר את הזמן ולחיות מעט יותר טוב (מעט יותר מזון, ספר תפילה כל דבר שאת יכולה לעשות זה משהו!) את לא מתארת לעצמך כמה כל דבר קטן הוא בעל משמעות לאדם בודד ומרוחק.
את הדברים החשובים ביותר שרציתי לומר לכם כבר כתבתי, אני בסך הכל בסדר ומרגיש בדרך כלל טוב, מתייחסים אליי טוב, אני חייב לבקש ממך לבנות את הבית שלנו (החדש), תמשיכי לגדל את הילדה שלנו כמיטב יכולתך ( את יכולה לעשות זאת, אני מקווה שאראה את כולכם בקרוב)
רק הסתכלו אחורנית ותראו שעברה שנה ומעט מאוד דברים נעשו, השתדלו לעשות יותר לטובת כולנו ...
אני יודע שזה קשה אבל אימרו למישהו שעלינו לגשר על מחסומי השינאה, הפחד, החסרנות באמצעות איכפתיות , אהבה ורחמים...
ע'י כך הכל יראה אחרת.
שאלוהים יעזור לנו לראות אחד את השני בקרוב מאוד בשנה החדשה הזו.
בקרוב יהיה יום כיפור, ואני מתפלל איתכם ביחד שאלוהים יברך את כולנו.
נקווה שהוא יעזור למנהיגים להחליט את ההחלטות הנכונות.
אני מקווה שאת שומרת על עצמך וכל האחרים גם כן.
אל תוותרי עוד יהיו ימים אחרים .
אני! מנסה לא לוותר כמיטב יכולתי, אני עוצר את נשמתי ומחזיק אצבעות.
מתוך ערים בלילה - עמותת חיילי צה״ל שהיו בשבי האוייב

בכתבה שפורסמה לפני 25 שנה בלבנון רון ארד היא באיזה אי ליד טריפולי צפון לבנון אי ארנבות מטוסים ישראלים הפציצו את המקום ומאז כל הכתבות נמחקו שלא יעלו על הדעת להאשים שר הבטחון בכשלון האיתור והחזרתו באיזה שלב ישראל שיחקה אותה אבו עלי אז נגמר הסיפור אופן אינד