יום שישי הראשון של אוגוסט 2018. שמש קופחת על אנדרטת חץ שחור בדרום, ליד קיבוץ מפלסים, הנוף הלא רחוק במיוחד הוא של עזה, סג'עייה. כל המקומות שבהם נערכו הקרבות. בדיוק הסתיימה ההפגנה שמארגנים כל שבוע הוריו של סגן הדר גולדין, לאה ושמחה, בהשתתפות האחים, החברים ואנשים שאכפת להם. "מסדר הדר", הם קוראים לזה.
גל שוורץ, חברו לצוות של סגן הדר גולדין, כבר בן 25, משתדל להגיע בכל שישי כשהוא יכול. כשהגיע לבית הנשיא והחזיר את אותות צוק איתן יחד עם כל חבריו לפלוגה, אמר: "אני פה בזכות גורל, כי גולדין היה יכול להיות פה ולא אני. זה פשוט התגלגל". כבר ארבע שנים שהסיפור הזה יושב עליו, מה היה קורה אילו. אילו הדר לא היה מבקש להיות קרוב לבניה, אילו זה לא היה קורה בקרב הזה. איך בפיתול אחר של הגורל, אלו היו יכולים להיות ההורים שלו שמפגינים מול עזה.
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5354942,0...