אחרי שהאמת השקרית שלו נחשפה בבית הוא הפך למתוסכל, כי הוא ידע שאין לו מה להציע בבית חוץ משקרים ובריונות. השקרים שלו נחשפו לעיני כל המדינה ואחר כך לקחו ממנו את הבריונות, כל האמת השקרית בפרצוף, והתסכול שלו גדל יותר ויותר.
לכן הוא איבד את השליטה העצמית והאמת לאמיתה נתגלתה לכולם, הוא עשה לעצמו את הפינה כל האמת בפרצוף, וחשף שהוא בעצם כל מה שהוא האשים את הדיירים בהם. כגון: שקרן, אפס מאופס, קנאי וילדותי, נחש, צבוע, לא אמיתי בעליל, ערמומי, פלקט, דיקט, ריקני מתוכן, אלים ופחדן.
ואז הפחדן ברח מהבית, לא לפני שהפגין בפעם האחרונה את הקנאות החולנית שלו, על ידי בעיטה בעבודת היצירה של אור.
אם הוא היה באמת מאמין שהוא חזק, ולא בלוף אחד גדול, הוא היה נשאר בבית ומתמודד עם הדיירים עם "החרם" שהוא טען שעשו נגדו, ואז הוא היה זוכה בגדול בעונה הזו.
אבל הוא בחר להישאר בריון ופחדן, לכן הוא ברח, לא לפני שהקנאי שכנע את תני להצטרף אליו ולצאת איתו, שמא חלילה היא תנצחו במקום שהוא הפסיד.
הקנאות שלו וחוסר הפרגון העבירו אותו על דעתו, לכן הוא עשה את מקסימום הטעויות שאפשר היה לעשות במינימום של זמן, ובכך הוא הפסיד הכל.
הצדק יצא לאור ואנחנו נפטרנו מעונשו של זה.