"אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים"
אם אדם מרגיש שיש סביבו אנשים רשעים צריך להתרחק מהם אפילו ברמת ההליכה עימם כי הרשעים להבדיל מה - "חטאים" ומה - "לצים" הם מתוכננים. רשע נקרא כך משום שהוא יודע שהדבר אסור, מזיק, לא טוב אך בכל זאת עושה אותו. ולא רק שעושה אותו לבדו אלא משתדל לסחוף אחריו כמה שיותר אנשים כמו שכתוב "עצת" זאת אומרת שיש כאן תוכנית והנהגה שלילית . לכן דוד מדייק שאדם שהוא רשע מתוך ידיעה וודאי רוצה להטבות דרך שלילית שילכו בה גם אחרים. לכן ממליץ דוד המלך בשלב הראשון לא ללכת עם הרשעים.
ובדרך חטאים לא עמד
להבדיל מה"רשע" שלו יש את ה"עצת" החוטא עושה את חטאיו בתמימות. מחוסר ידיעה, מחוסר הבנה, מחינוך לא טוב. אך אין לו כוונות זדוניות ואינו מתכוון לסמן דרך מסוימת אלא הוא חוטא ו"נהנה" לעצמו. ההמלצה של דוד היא שאפילו איתו לא צריך "לעמוד" ב"דרך". לדוגמא אדם שרוצה להחזיר את חברו למוטב אינו יכול ללכת בדרך החוטא ואז למשוך אותו לדרך הטוב כי גם הוא ייפול. הוא חייב להיות איתן בדרכו ואז למשוך את חברו חזרה לדרך הטוב.
ובמושב לצים לא ישב
אם אדם הלך בעצת הרשע ועמד בדרך החוטא סופו שישב במושב הלץ. הכוונה שהוא עצמו יהיה כזה ואז ירגיש ריקנות וחוסר שמחה.
מהוא הלץ?! הלץ הוא לא סתם בדחן, בדרן, וכו' – הלץ הוא בטל! אדם שלא עושה כלום. כל הזמן עסוק בעצמו ובדברי שטות. כיף להיות בחברתו הוא מבין ב"חיים הטובים" אך אין שום כיוון או מטרה בחייו חוץ למלא את תאוותיו החומריות והכל תוך כדי עצלות. ולכן אדם שאין לו מטרה מרגיש ריקנות ומחסור חריף באושר. (בבדיקות ומחקרים שנערכו בעולם הוכח שכמות ההתאבדויות הגדולה ביותר היא בבני הדור השני להורים בעשירונים העליונים)
כל אחד יכול לפרש זאת כרצונו.
חזרה לפורום
הרשמה
135
הוספת תגובה
תמונה 
וידאו 
