היא לא שמה על אף אחד.
ענת כופרת בכל דבר ועניין.
במשימת הפקחים למעט שעה אחת היא כמעט לא השתתפה כל המשימה.
במשימת טורניר האח הגדול היא לא עשתה כמעט שום מאמץ. בבריכה היא רק נכחה, היא לא התאמצה כלל.
בעריכת התקציב, רוב התוכנית, היא ישבה בחוץ ועישנה ומעבר לבקשת סיגריות, חלב וקפה לא עניין אותה דבר.
בחברות עם דנה רן, ענת נמרחה עליה בלי סוף ונישקה אותה בלי סוף, אבל, יום בהיר אחד היא שטפה אותה וביישה אותה מול כולם ורדפה אותה עד שהיא התחננה לצאת ובסוף בזכות לבנה הצדיקה דנה נרגעה ויומיים למחרת הודחה מהתוכנית.
וכן וכן הלאה יניב (יניב היה הראשון), עם לבנה, עם ביזו, עם טהוניה, עם שלי, עם גילי, עם דורין, עם כל מי שנופל או ייפול לידיה.
היא לוקחת לאנשים אוכל מהפה ומהיד.
היא נוגסת ביסים מהעוגיות של כולם, מוציאה מהפה כי לא טעים לה ומחזירה כמו שזה נגוס למגש.
היא ניגשת למזווה חותכת בידיה חלה שמיועדת לערב שבת ולא מתאפקת שעה.
היא משתכרת בלי הכרה כל מסיבה ולכןהאח הגדול עוצר ומפסיק את המסיבות בכלל בבית האח הגדול.
היא משמיצה, היא מקללת, היא מרכלת ללא הכרה, היא מפליצה ללא הכרה ומביכה את סובביה.
היא משוחחת על סמים ובנגים.
היא מתלוננת שאין הקשבה, אבל כשמדברים אליה, היא משתמשת בכל מה שאומרים לה לטובתה האישית.
הרשימה ארוכה. היא בכוח מנסה ליצור עניין. אפילו את האלכהול היא בולעת בכוח.
המקום הזה לא עושה לה טוב, אבל גם היא לא עושה לעצמה טוב. רק כאב מדבר אליה, אך ורק כאב! היא מכאיבה כל הזמן ומחפשת את הכאב כל הזמן. איפה שיש כאב ואפשרות להכאיב שם היא נמצאת. זה ברור מעל כל ספק שיש כאן משהו פתולוגי אצלה.