בדרךך כלל, צריך מספר אפיזודות עקביות ובעלות אותו אופי, מהן אתה למד, מיהו האדם ואז אתה מגבש דיעה. בין אם הוא שחקן ובין אם לאו. אז, אתה למד את האופי של האדם. כי מה שאתה רואה, זה מה שאתה מקבל ומזה אתה ״ניזון״. ומכאן, התארים, שכל דייר זוכה להן. לטוב ולרע... אין דרך אחרת, לגבש דעה על דייר כזה או אחר, אלא מתוך צפייה ממושכת ולמידה לעומק של הדייר. ושוב, לטעמי, חלק מהדיירים זוכים לתווית כזו, או אחרת, רק כי הרוויחו אותה ביושר. מהלוחמני, המפשר, המטפל, המתווך, האסטרטג, האפור, המסכסך, הנמנע, המזגזג כולן תוויות לטוב ולרע! מן הסתם, למילה תווית יש קונוטציה שלילית. אך בסופו של יום, קהל הצופים מחליט למי מן התוויות הוא מתחבר. זה נכון לגבי כל הדיירים, לא רק ליהודה או לאילון.
דנה א.