משלוש יוצאת אחת...
אורנה בתחפושת של חתולה שחורה ודי יפה,
מעיין בתחפושת של מרי אנטואנט
ושני עם ספק תחפושת ספק מי שהיא, אישה סקסית וקטלנית...
אורנה, חתולה כמו חתולה רדפה אחרי הטרף המוטרף והמבולבל,
מעיין המלכה הממורמרת עשתה פרצופים למלך. לא מרוצה מהפאה ולא נעימה לה התחפושת. מצאה עצמה כלואה בדמות לא מחמיאה. הדמעות הגיעו בסוף הנשף.
שני, גברת בונד או גברת סמית, בלטה ביופייה ובמצב רוחה המרומם. חשופה
למוזיקה ולאלכוהול, העניקה לכולם ממה שברך אותה האל. אהבה. במקום יריות
היא פיזרה נשיקות. טוב לה עם גופה ועם נשיותה ובלטה מעל כולם. הפגינה תשוקה, חיבה, אהבה, הסירה מעליה כל שביב של טינה, שנאה או קנאה.
התוצאות לא איחרו לבוא. האלכוהול זרם בדם .
ואורנה כדרכה בקודש, רקדה עם שני והדביקה לה נשיקה. לא לפני שטרחה לציין שזה על אמת ולא סתם חרטטה.
מעיין שלא אוהבת אף פעם להישאר מאחור, גם היא רצתה את חלקה בחגיגה, רקדה עם שני ואף נתנה לה נשיקה קצרה באותו הטעם של נשיקה לאביחי.
ושני, הייתה מאושרת. רקדה בטירוף כמו אין מחר וזהו הריקוד האחרון בגלגול הנוכחי. יודעת לא יודעת, מחר הכל ייגמר. בבוקר הכל יישטף עם המים במקלחת
ובערב כולם ינעצו את ציפורניהם זה בזה וימרטו את שיערותיה אחת לאחת.
היא חגגה את הרגע.
אולי בעוד יומיים עומר לא יהיה בסביבה ואולי ג'ודי לא תהיה והיא תישאר כמו שהיא רגילה, תישאר לבדה.
אז לעזאזל הכל. היא חיה את הרגע. אוהבת לאהוב ולא איכפת לה אם זה זיוף או
תרמית, אם זאת אסטרטגיה או תפנית. תופסת את האהבה הזמנית בשתי ידיה ומאמצת אותה אל ליבה.
בדיוק ככה אני אוהבת אותה.
חג פורים שמח לכולם