באמת מעניין אותי, איך שתי פוסטמות כמו מירב וסימה, עוזבות ילדים קטנים למשך חודשיים ויותר, ולא בוכות כל רגע מגעגועים? איך זה מסתדר להן בראש? רוצות למצוא את עצמן? בבקשה, שילכו לטיפול פסיכולוגי. למה אנחנו צריכים לראות אותן על המסך?
מצד שני, כנראה יותר בריא לילדים שלא יהיו חשופים לשתי בהמות כאלה.

לא באה לחופשה ,באה לקחת את המיליון

אבל חרא , נוד ופיפי היא דווקא כן מכירה

ראו מבחוץ הכל

גם לא מהשורש אימהית, כי בזה אין לה בכלל מושג.

כי מחר לירז עולה בשמאל ימין במדרגות תקבלו אותה בחוץ עם שקדים ותפוחים כי רק את זה היא טוחנת המסכנה ביי ביי לירז המכשפה

הלו? אנחנו כבר, ממזמן, במאה העשרים ואחת. יש לילדים אבות, והם יכולים לטפל יופי בילדים. למה את לא יוצאת על האבות באח הגדול? רק אמהות זה מה שמפריע לך? (ואגב, גם תמי הפריעה לך, או שמפריעות לך רק אמהות מרוקאיות?)

ולמה רק נשים צריכות "להעמיד סיר" ולעשות כביסות? מתי, בפעם האחרונה, יצאת על ישראל או אליאב או רועי על שלא עשו כביסות? ומה עם מריה? האם, שוב, רק מרוקאיות זה מה שמפריע לך, על שהן לא נכנסות לתפקיד המשרתות?

לטעות. אנחנו לא נצליח להוציא את ישראל שבוע הבא. אז בכל הכח להעלות את האחרים ולשלוח אותו דחוף למגי.

את יכולה ללמוד זאת מהתוכן... ומהצורה.

אנשים אוהבים לומר שלבר כוכבא היו שגיאות כתיב נוראות. הוא תיאר את עצמו כנסי על ישראל, ואיים על אנשיו במשפט האלמותי מעיד אני עלי תשמים: יפסד אחד מן הגללאים שהצלכם כל אדם שאני נתן תכבלים ברגלכם, כמו שעסתי לבן עפלול.

ובתרגום לעברית תקנית פחות או יותר: מעיד אני עליי את השמים: ייפסד אחד מן הגלילאים שאצלכם כל אדם – שאני נותן את הכבלים ברגליכם, כמו שעשיתי לבן עפלול.

וואלה, לא מתפלא עלייך, משגיחת הכשרות.

את שומעת "ת'שמיים" ומה שאת מדמיינת זה דווקא מישהו מה"שכונות", בחיתוך גרון מזרחי. "דיסלקט", בלשון נקייה. מתעלמת מזה שגם בר רפאלי, אהרן צ'חנובר, ועדה יונת מחליפים "את" ב"ת". נסי. נסי לקרוא את "ת'שמיים" (ואת כל המשפט) בחיתוך הגרון שלהם. כלומר, נסי לחשוב מחוץ לקופסא. אבל אולי את יותר מדי עמוק בתוכה?

לגבי שאר המשפט: אם תתגברי על סלידתך מבן השכונה "עפלול", תראי שאין באמת בעיה של תחביר במשפט הזה. אדרבא, זה משפט יפהפה. חבל שאותה "גיברת אסמכתה" שלך לא ציינה זאת (פסיק לפני "כל אדם", "ש" במשמעות "כי").

באותה תקופה הכתיב היתה תעתיק של הנשמע. והם לא ראו חטא בלומר "ת" במקום "את". הרי זה תהליך פונטי מובן מאליו. אגב, ה"א" של "אסמכתה" מטרתה למנוע שוא בתחילת מלה. כלומר עניין פונטי משפיע על הכתיב -- הכתיב והמבטא היו אחד. לא היתה "היסטוריה" לשפה שגרמה לפיצול ביניהם כפי שיש כיום.

מטרת כתיבה של "לעשות רושם כמה אני אינטליגנט" התפתחה הרבה יותר מאוחר, במאה העשרים, ע"י אנשים ריקים מתוכן. כבוד למלה הכתובה הרי אין להם (שאם לא כן היו מבטאים "אהבה", לא "אאבה").

(אגב, מי אמר שבר כוכבא עצמו כתב את האיגרות? אולי הוא הכתיב לאחר? לא שזה משנה משהו ממה שכתבתי, אבל העובדה ש"גיברת אסמכתה" לא מעלה אפשרות כזו מראה משהו על שיטותיה ה"מחקריות".)

מפריע לך שאמהות בבית האח, "פוסטמות", לא רואות את ילדיהן -- למרות שיש אבות שמטפלים בהם. אבל לא מפריע לך שאבות בבית האח לא רואים את ילדיהם.

מפריע לך שמישהי בבית האח לא מצליחה לעמוד על רגליה במטבח יותר מ-10 שעות כדי לבשל, ושהיא לא מכבסת לכולם. אבל לא מפריע לך שהגברים שם לא עושים את זה. ולא מפריע לך שמריה לא עושה את זה.

לא הסברת את עצמך. רק רגשות יש, מאוד שליליים, שאיתם אני לא יכול לדון.

כל עוד את מסרבת לתת הסבר רציונלי לעמדותייך (והיו לך הזדמנויות רבות לכך), אני נאלץ לבחור בהסבר הפשוט ביותר: את גזענית, ושוביניסטית.

מובן שאני גם יכול לבחור בהסברים פחות פשוטים, כגון "החתול שלך לעתים קופץ על המקלדת ומפיק באקראי פוסטים מוזרים", אבל אני מאמין שתסכימי איתי, שכאשר ישנם שני הסברים שוי ערך לאותה תופעה, יש להעדיף את ההסבר הפשוט או החסכוני יותר.

יונתן, יש לך בעיה רצינית. אצלך עצמך מתקשרת המילה שכונה למילה מרוקאי. בשכונה יש כל מיני עדות, איך אתה מוצא זהות בין שתי המילים? שוב מנחש? אבל אתה לא טוב בניחושים כפרה....