אביחי, אין יאוש בעולם !
נכון אלוהים לפעמים לוקח אבל הוא יודע גם לתת, לאחד הוא נותן כך ולשני נותן אחרת.
היום הוא נתן לך, היום הקהל נתן לך ועוד היד נטוייה כשתצא אולי תבין שאנשים אוהבים,
אנשים מחבקים רק תן להם לגעת בך, באביחי האמיתי, אביחי שמתרגש, אביחי שמזיל דמעה, אביחי שכועס שמבולבל שמתרגז ומתאכזב.
תצא, תפתח את הלב להורים למשפחה לכל מי שחיבק אותך בלי היכולת לגעת !
ועכשיו בנימה אישית, לא התחלת את דרכך בבית האח הגדול כדייר החביב עלי, למעשה בימים הראשונים שאלתי את עצמי מה הוא עושה שם בכלל, הכי לא מתאים. כשאמרו שלא התקלחת כדי לתת זמן לדיירים אחרים שאלתי את עצמי אם באמת זה קרה, כל כך לא שמתי לב אליך.
כשקראתי שחלק מחברי הפורום מחבבים אותך החלטתי רגע להניח בצד מה שאני חושבת ולנסות לראות את מה שהם רואים, התחלתי לשים אליך לב יותר, אולי יותר מאל כל דייר אחר. ראיתי אותך מרקד מקפץ ראיתי אותך מספר את סיפור יוסף, ראיתי את המבטים שתקועים בנקודה עלומה, בוהים ותקועים.
עשרות רגעים וסצנות בהן גרמת לי להזיל דמעה ביום שמעיין ניסתה להראות לך את הכוכב הקטן. גרמת לי להרגיש כאב ביום שהתפללת שם בנסט האדום לבד, קול התפילה נישא בחצר וישר לתוך הלב של רבים כל כך. גרמת לי לדאגה ביום בו יצאת עצבני לחצר וסיננת קללה
"ויותר טוב לי לבד" , מודה נשארתי ערה עד אור הבוקר, עד שחזרת למיטה.
ברגע ששמתי לב אליך יותר הבנתי שקורצת מהחומר ממנו עשויים אנשים מיוחדים כאלה שמעניין לראות ולשמוע אותם זה לא בלט בימים הראשונים.
הרבה רגעים עברנו איתך, יותר מאשר תוכל אתה לזכור, ראינו אותך כמו שאתה, יש מה לתקן בך, כשתשב לצפות בסרטונים ובתוכניות, תבין גם מה צריך לשנות בורכת בחכמה ובראייה בוגרת כך שהשינוי מתבקש.
מודה לא עשיתי לך לייק בדף בפייסבוק, בפורום ראיתי וקראתי גם את התגובות הטובות וגם את הפחות מחמיאות, ראיתי את הסקרים ואת המצב הלא מעודד, שמעתי את התגובות מהסביבה,
אפילו התערבתי שאתה הזוכה וכבר ניבאו לי הפסד מרשים. כשראיתי גרפיטי שעליו רשום "אביחי" במרחק של מאות קילומטרים מהבית שלך, ידעתי שזה זה.
לקחתי משהו ממך, את ה"אני ואני " ערבבתי טוב עם ניסיון של מנהלת פורום, נשארתי צמודה למה שבאמת התרחש, למה שראו עיניי, למציאות, זה עובד לי בתחומים אחרים וזה עבד לי גם הפעם.
זה ישמע הזוי אבל מהרגע שהרגשתי שאתה בגמר, השארתי עשרות "סימני דרך" בפורום, תמונות ורגעים קטנים שאני מקווה שתראה בעתיד.
בית האח הגדול ידע הרבה ערבי קבלת שבת מעולם אבל מעולם זה לא היה עוצמתי ונוגע כל כך והכל בזכותך ובזכות חבריך לדרך. מודה אני חילונית גמורה אבל מאז שהתחיל האח הגדול, ה"קידוש של אביחי" וקול שירי שבת מהדהד בבית שלי בכל יום שישי, וכנראה ימשיך בסרטון גם בשישי הקרוב עד שאתרגל שוב לשקט.
בהצלחה אביחי אוחנה, שמחנו להכיר אותך.
נכון אלוהים לפעמים לוקח אבל הוא יודע גם לתת, לאחד הוא נותן כך ולשני נותן אחרת.
היום הוא נתן לך, היום הקהל נתן לך ועוד היד נטוייה כשתצא אולי תבין שאנשים אוהבים,
אנשים מחבקים רק תן להם לגעת בך, באביחי האמיתי, אביחי שמתרגש, אביחי שמזיל דמעה, אביחי שכועס שמבולבל שמתרגז ומתאכזב.
תצא, תפתח את הלב להורים למשפחה לכל מי שחיבק אותך בלי היכולת לגעת !
ועכשיו בנימה אישית, לא התחלת את דרכך בבית האח הגדול כדייר החביב עלי, למעשה בימים הראשונים שאלתי את עצמי מה הוא עושה שם בכלל, הכי לא מתאים. כשאמרו שלא התקלחת כדי לתת זמן לדיירים אחרים שאלתי את עצמי אם באמת זה קרה, כל כך לא שמתי לב אליך.
כשקראתי שחלק מחברי הפורום מחבבים אותך החלטתי רגע להניח בצד מה שאני חושבת ולנסות לראות את מה שהם רואים, התחלתי לשים אליך לב יותר, אולי יותר מאל כל דייר אחר. ראיתי אותך מרקד מקפץ ראיתי אותך מספר את סיפור יוסף, ראיתי את המבטים שתקועים בנקודה עלומה, בוהים ותקועים.
עשרות רגעים וסצנות בהן גרמת לי להזיל דמעה ביום שמעיין ניסתה להראות לך את הכוכב הקטן. גרמת לי להרגיש כאב ביום שהתפללת שם בנסט האדום לבד, קול התפילה נישא בחצר וישר לתוך הלב של רבים כל כך. גרמת לי לדאגה ביום בו יצאת עצבני לחצר וסיננת קללה
"ויותר טוב לי לבד" , מודה נשארתי ערה עד אור הבוקר, עד שחזרת למיטה.
ברגע ששמתי לב אליך יותר הבנתי שקורצת מהחומר ממנו עשויים אנשים מיוחדים כאלה שמעניין לראות ולשמוע אותם זה לא בלט בימים הראשונים.
הרבה רגעים עברנו איתך, יותר מאשר תוכל אתה לזכור, ראינו אותך כמו שאתה, יש מה לתקן בך, כשתשב לצפות בסרטונים ובתוכניות, תבין גם מה צריך לשנות בורכת בחכמה ובראייה בוגרת כך שהשינוי מתבקש.
מודה לא עשיתי לך לייק בדף בפייסבוק, בפורום ראיתי וקראתי גם את התגובות הטובות וגם את הפחות מחמיאות, ראיתי את הסקרים ואת המצב הלא מעודד, שמעתי את התגובות מהסביבה,
אפילו התערבתי שאתה הזוכה וכבר ניבאו לי הפסד מרשים. כשראיתי גרפיטי שעליו רשום "אביחי" במרחק של מאות קילומטרים מהבית שלך, ידעתי שזה זה.
לקחתי משהו ממך, את ה"אני ואני " ערבבתי טוב עם ניסיון של מנהלת פורום, נשארתי צמודה למה שבאמת התרחש, למה שראו עיניי, למציאות, זה עובד לי בתחומים אחרים וזה עבד לי גם הפעם.
זה ישמע הזוי אבל מהרגע שהרגשתי שאתה בגמר, השארתי עשרות "סימני דרך" בפורום, תמונות ורגעים קטנים שאני מקווה שתראה בעתיד.
בית האח הגדול ידע הרבה ערבי קבלת שבת מעולם אבל מעולם זה לא היה עוצמתי ונוגע כל כך והכל בזכותך ובזכות חבריך לדרך. מודה אני חילונית גמורה אבל מאז שהתחיל האח הגדול, ה"קידוש של אביחי" וקול שירי שבת מהדהד בבית שלי בכל יום שישי, וכנראה ימשיך בסרטון גם בשישי הקרוב עד שאתרגל שוב לשקט.
בהצלחה אביחי אוחנה, שמחנו להכיר אותך.
נערך ע"י ליעד 01/04/2017 00:43
2022