יש כאן שני ספרי מתח, רומן אחד, ושני "פסיכולוגיה".
גם אני ג'אנקי של מותחנים/פשע. אני צריך להיגמל מזה. (אבל לא לפני יום כיפור, אחרת לא אצליח להעביר את הצום!)
(הייתי מוריד לך נקודות על הרומן, אבל גם אני מדי פעם נופל לכאלה. גם ל"פסיכולוגיה". לא לגמרי מתוך בחירה: אני קורא מה שאנשים זורקים ברחוב. בשני הרומנים האחרונים שקראתי (שאני זוכר) היו מוטיבים דומים לשלך: שתי אחיות (Such Devoted Sisters) או שתי נשים (The Doctor, של Rainhart) שמאוהבות באותו גבר, ומלחמה.)
גם אני קורא בעיקר באנגלית, אבל רק בגלל שזה מה שיוצא (רוב הספרים העבריים שאנשים זורקים ברחוב הם כרכים של האנציקלופדיה העברית, או אנציקלופדיות של מלחמות הישוב, וזה או יותר מדי כבד לסחוב הביתה או יותר מדי משעמם :-)
לאחרונה אני מרגיש שאני מפסיד שאני לא קורא בעברית, ואפילו כשמדובר בתרגום. הרגשתי את זה לראשונה כשפתחתי ספר מתורגם של סטיבן קינג דווקא.