"המוציא לחם מן הארץ" - מה יש בתוך הלחם שלכם?

  • 7,333

אל תחמיצו אף עדכון






לחם מוצר מזון בסיסי שקיים בכל בית, הלחם מלווה אותנו לאורך היום בצורותיו השונות לחם רגיל, לחמניות, פיתות, חלות וכו'. בשנות ה 70-80-90 הלחם הנפוץ ביותר היה הלחם האחיד שחור או לבן, היום לכל בית העדפות משלו מבחינת סוג הלחם טעמו ומרכיביו. 

 

לפני שנתחיל כדי שנספר כמה דברים על הלחם שלנו, יש סוגים רבים, טעמים ומרקמים שונים, תוספות שונות ומגוונות כמעט בלתי אפשרי לעבור על כל הסוגים בלי לצאת מבולבל והרי זה בסך הכל לחם!

 

 

רוב הלחם מיוצר על פסי יצור אוטומטיים ורק חלק קטן מתצרוכת הלחם מגיעה ממאפיות שבהן מרבית התהליך הוא ידני. תהליך אפיית הלחם הוא מהיר ותוך כדי מוספים לו חומרים שמזרזים את התהליך ומסייעים לקבלת זמן תפוגה ארוך יותר. 

 

ללחם מוספים עוד כמה וכמה תוספים המשפרים את טעמו ומרקמו כך שהלחם הקנוי בבסיס הוא אותם המרכיבים כמו הלחם הביתי אבל בסיכום הסופי הוא מכיל חומרים שלא נכנסים באפייה ביתית. 

 

הלחם יכול להיות מיוצר מקמחים שונים חלקם בריאים יותר וחלקם פחות ועדיין כל לחם הוא מזין ומשביע, לדוגמה

קמח החיטה המלא נחשב לבריא יותר אך יש לו תכונות אפייה תובעניות יותר מקמח לבן רגיל, לכן השימוש בקמח הלבן מועדף מבחינת תפיחה ומרקם אך ככל שהתפתחה התעשייה הוכנסו לקמח המלא חומרי התפחה שונים "שגישרו" על תכונותיו הקשות של הקמח המלא וכך בעצם התפתחה תעשיית "הלחם המלא". כיום ניתן למצוא לחמים רבים שמכילים קמח מלא וקמח לבן באחוזים משתנים. 

 

"הלחם המלא" שאמור להיות בריא ומזין יותר, בניגוד לתקן אירופאי בישראל מכנים "לחם מלא" 

גם לחם שבו 51% קמח מלא ו-49% קמח לבן, וכמו כן קמח ש 90% ממנו עשוי ממרכיבי חיטה. 

בתקן ישראלי 1241 ללחם מצויין כי תכולת הקמח המלא בלחם המכונה "לחם מקמח מלא" שהייתה למעלה מ-50% תהיה 80%.

 

הלחם האחיד שנפוץ מאוד בבתים, מחירו 6.79 ש"ח בפיקוח ממשלתי. את הלחם האחיד ניתן למצוא שני סוגים:

"הלחם הלבן" שעשוי מהחלק הפנימי של החיטה וה"לחם השחור" או "אחיד כהה" שעשוי גם מחלקה החיצוני של החיטה כולל הקליפה שמזינה הרבה יותר. 

 

אפשר לסכם כך: 

לחם לבן -  לחם הנאפה מקמח לבן בלבד (לדוגמה חלה)

לחם כהה - לחם הנאפה מתערובת קמח לבן וקמח כהה.

לחם מלא - לחם הנאפה מקמח מלא או 100% ממרכיבי החיטה.  

 

חשוב שתכירו את תו "אפשרי בריא"

התו שמסמל על כך שהמוצר עומד בהמלצות משרד הבריאות לתזונה בריאה יותר ומכיל לפחות 80% מהקמחים במוצר הם מדגנים מלאים, תכולת הנתרן המרבית בלחם היא 400 מ"ג ל - 100 גרם מוצר והערך הקלורי המרבי הוא 250 קלוריות ל - 100 גרם מוצר.

 

 

איזה לחם קונה הישראלי הממוצע?

כדי להבין את שוק צריכת הלחם וההבנה של הישראלי הממוצע בלחם שהוא אוכל, בדקנו מספר בתים שבהם טווח הגילאים נרחב מ-3 ועד 75, מסתבר שהישראלי הממוצע מסתכל על הסימון התזונתי כשהוא לוקח לחם מהמדף אבל לא ממש עורך השוואה אלא פועל מתוך הרגל וטעם או מתוך העדפה לחברה כזו או אחרת. 

 

זה מה שמוכרים לנו - השוואת בין סוגי הלחמים

- כל סוגי הלחם מכילים ברמה כזו או אחרת חומרים משמרים מתחלבים ומעכבי חמצון.

- פער המחירים בין סוגי הלחמים השונים הוא גבוה במיוחד מחיר כיכר לחם "בריא" הוא פי 2 ויותר ממחיר ככיכר לחם אחיד רגיל.

- במשקל הלחם ישנן אריזות של לחם במשקל 750 גרם כסטנדרט וישנן אריזות 500 גרם בדרך כלל זה הלחם שכולל תוספות למינהן פה תקבלו פחות גרמים בהרבה יותר מחיר, הרבה יותר מאשר לחם בריא מסוג אחר במשקל 750 גרם.

- במבחן "תו אפשרי בריא" הלחמים האחידים אינם נושאים תו. לחם החמניות אף הוא אינו נושא תו כזה. 

- במבחן "תא ההקפאה" גילוי נאות לא נוסה על כל סוגי הלחמים, הלחמים האחידים והאקטיבי יצאו במצב סביר, היתר פחות.

- במבחן הטריות "פשוט מלא" והאחידים למעט מותג רשת החזיקו יפה.  בעניין הזה יש קצת ספקות אם אכן התאריך המוטבע על הסגר הגיע מהמאפיה המייצרת או "קפץ" מלחם אל לחם בדרך, ראינו לחם שהתקלקל 3 ימים לפני התאריך המוטבע, ולחמים שנראה שהם פחות טריים מול אחרים שעל הסגר מצויין תוקף קצר יותר. 

- לחמים המיוצרים במאפיות פרטיות על אף שהם מושכים את העין ביחודם ובריח האופייני ללחם טרי קשה לדעת מה הסימון התזונתי ומה מכיל הלחם, תזכרו סימון תזונתי זה לא הכל, לפעמים הטעם זה מה שקובע! 

  

 

 

תבדקו, שלא יעבדו עליכם

כשאתם הולכים לקנות לחם תהפכו ותסתכלו בסימון התזונתי, לא כל מה שנראה כהה הוא בריא, ולא כל מה שבהיר הוא לא טוב. קחו את טבלת ההשוואה שהכנו והשוו ללחם שאצלכם בבית, תצרכו את הלחם שאתם אוהבים ואת מה שמתאים לכם ולבני ביתכם גם אם לא מדובר בלחם שמשווק לכם בפרסומת. 

 

ועוד נקודה שצריך לציין, לחם הוא מוצר מזון בסיסי, מעודדים את הצרכן באמצעות פרסומים שונים לקנות מוצרים שבריאים יותר על ידי סימונם, אבל אין הצדקה לכך שמחיר לחם שמסומן כבריא יעלה פי 2 ויותר ממחיר כיכר לחם אחיד. 

 

פורסם לראשונה בתאריך 05/02/2018. אין להעתיק, לפרסם או לעשות כל שימוש אחר במאמר ללא אישור מפורש בכתב.


https://www.isramedia.net/content/whats-in-our-bread