שידור חי :
האח הגדול שידור חי ערוץ 20 ערוץ 1 שידור חי ערוץ 10 שידור חי ערוץ 2 שידור חי
פורום האח הגדול

זה השלב שנעצרתי במערב אפריקה (מסכנה אמא שלי...)


וככה מצאתי את עצמי במעצר במערב אפריקה! אם אי פעם תעלה לכם המחשבה לטייל במערב אפריקה בלי דרכון, תדעו לכם שזה אפשרי אבל ממש לא מומלץ!!
 
אמא שלי תמיד אומרת שכל הניסים והנפלאות קוראות דווקא לי. אני חייב לציין שאני מתחיל להסכים איתה.
בהתחלה לא ממש ידעתי לאילו מדינות אפשר או איפשר לטייל עם הדרכון ישראלי במערב אפריקה , היום אני יכול להגיד לכם שלא רק שאפשר להכנס לכמעט כל מדינה. עם מספיק כסף סביר להניח שתצליחו לטייל בחלק גדול ממערב אפריקה בלי דרכון בכלל! כל עוד לא תפגשו בדרך את אחד מהקצינים המועטים שלא מושחת במדינה.
 
 
 אחרי הטיול בגינאה קונקרי חשבתי לנסוע לטייל בסיארה ליאון, מדינה שמוכרת לרובכם בגלל הסרט ״יהלום הדמים״. לא ממש ידעתי אם אני יכול לנסוע לשם עם הדרכון הישראלי, אז הלכתי לשגרירות שלהם בקונקרי לברר את הנושא. להפתעתי לא ממש מעניין אותם מאיפה אני או מה אני מתכננן לעשות שם, 100$ ותוך 5 ימים יש לי ויזה. אני הייתי מבסוט כל כך מהקלות של העניין שלא חשבתי לעומק על העובדה שאני משאיר את הדרכון שלי בשגרירות שאין לה שום יחסים דיפלומטיים עם ישראל , ובנוסף על כל זה אני מתכננן לטייל במדינה (גינאה קונקרי) שגם לה אין יחסים דיפלומטים עם ישראל למשך 5 ימים ובלי שום מסמכים. לכל אלא ששואלים למה פשוט לא נשארתי בקונקרי למשך ה 5 ימים האלה התשובה פשוטה. תאמינו או לא , קונקרי היא גרסה מלוכלכת ויקרה של עזה. שקיות נליון בכל מקום, זבל ברחובות, בניינים שבורים ,שלדים רקובים של מכוניות ומאות אלפי רעבים, ואם כל זה לא מספיק לא רק שאין חומוס טוב, האוכל באופן כללי נוראי. ולכן העדפתי להעביר את הזמן ולבזבז את כספי במקומות יפים לפחות.
 
הבעיות התחילו 100 ק״מ מקונקרי עם המחסום הצבאי הראשון. מגיעים ״למחסום״ חבל מתוח על הכביש עם שקיות ניילון צבעוניות עליו. ליד המחסום עומד חייל עם חולצה צמודה כחולה, שעון זהב ענק, שרשת זהב ומשקפי טייסים תואמות ללוק. כשאר ניסיתי להסביר לו שאין לי דרכון כי השארתי אותו בשגרירות של סירה לאון הוא ישר שלח אותי לחדר המאולתר בקצה השני של הכביש. היו שם עוד שתי חיילים בלי חולצה, ומפקד שנראה כמו הכלאה מפחידה וצבעונית של סרסור ומתאגרף. הוא לא ממש דיבר אנגלית ואחרי כמה נסיונות להסביר לו את המצב הבנתי שהוא לא ממש מתכוון לתת לי ללכת . כאשר הנוסעים במונית ראו שאני מתעכב שניים מהם הגיעו לעזרתי. בחורה רזה וחייכנית, לבושה בבגדים מסורתיים לבנים מכף רגל ועד ראש שלמזלי דיברה אנגלית, ואחריה בחור צעיר שדיבר אנגלית עילגת . הם לא ממש לוקחים ברצינות נשים באיזורים האלה של אפריקה אז מזל שהגבר היה שם לעזרתי.  אחרי וויכוחים של כמעט עשר דקות המפקד ממש התעצבן ודרש שאני ישלם לו 15$ ואז אני יכול לעבור ,או שהוא עוצר אותי.
 
המקומיים שניסו לעזור לי ,הסבירו לי שמאוד כדי לי  לשלם לו כי הוא רציני מאוד ( למרות שגם הם ידעו שהסכום שהוא דורש מגוחך), ושיש לו סיבה טובה לעצור אותי כי אין לי מסמכים. כאשר המפקד ראה שאני לא ממש מתרגש מהסטטוס החדש שניתן לי הוא דרש ממני להוריד את התיק,והושיב אותי על הספסל בפינה של החדר, כשאחד החיילים שלו יושב לצידי. אחרי כמה שניות של שקט הסברתי לו שוב את המצב שיש לי דרכון פשוט הוא לא אצלי כרגע. ואני לא רוצה לשלם לו כי אם אני צריך לשלם 15$ בכל מחסום צבאי אני נישאר בלי כסף . המפקד אמר לבחור משהו בצרפתית, ואז הם דברו בניהם כמה שניות. הבחור במקום לתרגם לי את השיחה כמו שהוא עשה עד עכשיו. הוציא מהכיס 3$ נתן למפקד ואמר לי שהוא משלם עלי, ועכשיו אנחנו יכולים ללכת. כי בסוף הויכוח הזה יגמר רע לכולנו. קמתי, פתחתי את הארנק שלמתי למפקד והחזרתי לבחור המקומי את הכסף שלו . כמו מאלף לפני קהל בקרקס שהכניע סוס פרא, נעמד המפקד וחייך חיוך רחב, שחשף רווח בין שיניו הקדמיות והרבה סיפוק. אני לחצתי את ידו וקבלתי עלי את גזר הדין באהבה. אחרי הכל אני עקשן ,לא טיפש .3$ זה מחיר הוגן בהתחשב בעובדה שאין לי מסמכים . והמפקד בנוסף למראה המפחיד שלו, חמוש ואני גם די בטוח שמסוכן.
 
בדרך למונית הודיתי לבחור המקומי ,שאמר שאין לי מה לדאוג יותר. מפה לא היו לי יותר בעיות. המשכנו לנסוע והבחור המקומי סיפר לכולם למה זה לקח לנו כל כך הרבה זמן. למרות שאני לא מבין צרפתית בסוף הסיפור הם השתמשו הרבה במושג ״פו ישראלי״ .עד היום אני לא יודע אם זה טיפש או משוגע... רבע שעה נסיעה, ושוב מחסום צבאי. כשרציתי לפתוח את הפה ולהסביר לחייל את המצב ,כל המונית פתחה במקלה לעבר החייל, בצרפתית כמובן.  החייל המופתע הסתכל עלי והמשיך לבדוק את שאר הנוסעים. הבחור אמר לי באנגלית זה בסדר אתה לא צריך להראות לו כלום, אני לא יודע מה הם אמרו אבל מה שבטוח שזה עזר. החמישה ימים בין הכפרים עברו מצויין בלי שום מחסומים או בדיקות צבאיות. למען האמת ביום השני של הטיול ניסה לעצור את המונית שלנו חייל באמצע שום מקום. אך ״למזלי״ היינו בירידה חדה וכשהנהג ראה את החייל המשועממם ששורק ומסמן לנו בתנועות ידיים לעצור. הוא ניסה לבלום אך באופן מפתיע המונית , ״אופל״ משפחתית משנות ה 80 , שמסיעה 9 אנשים ( אגב זה היה שיא אישי חדש שלי- 9 אנשים במשפחתית) ועברה טיפול בפעם האחרונה במפעלים בגרמניה לא הצליחה לבלום והמשיכה לדהור לעני החייל , שהפסיק לשרוק וחזר להיות משועמם באמצע שוב מקום. ואני ברוך השם ניצלתי מעוד שוחד בלתי מתוכנן.
 
 בדיעבד לצאת מהעיר היה החלק הקל של הסיפור . הסיבה שיש מצור על קונקרי זה כדי למנוע מאנשים להיכנס עליה, במיוחד אנשים חשודים. גבר כבן 30, חזות מזרח תיכונית, עם זקן שחור, יורד ממונית של מקומיים, שהגיע זה עתה מאזור מאלי (שנכבשת ברגעים אלה ע״י כוחות טאליבן ) בלי שום מסמכים מזהים. עכשיו אתם מבינים את גודל הבעיה! והבעיה אכן הייתה גדולה . נעצרתי! תארתי לעצמי שהכניסה לעיר תיהיה סיפור מסובך הרבה יותר אז מצאתי את המספר של השגריר של סיירה לאון על כל מקרה. לא שזה עזר לי אבל עדיין להרגשה הטובה. בדרך חזרה כבר ידעתי שאני אצטרך את עזרתם של המקומיים שנסעו איתי במונית בשלב זה או אחר. לצערי אף אחד לא דיבר אנגלית אבל עדיין בעצירה הראשונה קניתי אננס גדול, חתחתי אותו לחתיכות יפות וגדולות וחלקתי בין כל הנוסעים , גם זה לא ממש עזר לי.
 איך שהגענו למחסום אני מתחיל עם הסיפור הקבוע שלי, החייל שולח אותי למפקד, ששלח אותי למפקד שלו. בחור קטן וחזק, עם גפרור בפה. טיפה הדאיג אותי שאף אחד לא ממש ביקש כסף וגם לא הוא.  שניה אחרי זה דאגתי אפילו עוד יותר כאשר הוא אמר לי להוריד את התיק שלי מהמונית ולהכנס לאוטו שלו.
 
נסענו קרוב לשעה לתחנת משטרה/צבא הקרובה. הוא נוהג עם מבט קשוח במהירות מופרזת, עם חלון פתוח, יד מחוץ לרכב ,גפרור בפה, ומוזיקת מועדונים זולה בפול ווליום .הרגשתי כאילו הוא לכד פושע מבוקש ב20 מדינות על רצח עם . רציתי להגיד זה רק אני, אבל ידעתי שזה לא יעזור אז נשענתי על החלון, ונהנתי מהנוף ומהנסיעה בחינם. שהגענו לתחנה הוא הכניס אותי למבנה שבור, מסדרון, מדרגות ואז חדר. הוא סימן לי להתיישב על הכיסא ויצא. בחדר חוץ מהכיסא , ושולחן עץ גדול היו עוד שלושה גברים, שתיים לבושי מדים ואחד לבוש אזרחי. ברכתי אותם לשלום ״ סאלם אלקום״ והם ענו ״ אלקום סלאם״ . שתיקה. ואז הם שאלו : ישראלי? , אמרתי כן . ״ג׳וף ״? ( כלומר יהודי) אמרתי כן. חייל? - אמרתי לא, לא חייל הם שוב שאלו? אמרתי לא. תייר? אמרתי כן. רק תייר ? אמרתי כן. ואז הבחור שלבוש אזרחי התחיל לשאול אותי שאלות באנגלית שוטפת. איך נכנסת?, מאיפה נכנסת למדינה ,? איפה הדרכון שלך?, אתה יהודי?, אתה חייל?, היית חייל?, אתה תייר?, אתה סוחר נשק? אף פעם לא היית חייל? אבל אתה יהודי? אין לך נשק?
 
אחרי שהוא שאל ואני עניתי הוא תרגם לשתיים האחרים. שוב אני חוזר על הסיפור שלי, ובפעם הראשונה משהו סוף סוף מבין אותי, בקשתי ממנו להתקשר לשגריר של סיירה לאון אבל הוא אמר שזה בלתי אפשרי, צריך לחכות למפקד אזור שיבוא לחקור אות ואחרי זה הוא יחליט מה לעשות. ואז אחד המפקדים הסתכל אלי ואמר: ישראל , ואז עשה עם הידים צורות של אקדחים, ״פוף פוף, פוף פוף״ .פלסטין. ממש לא רציתי להכנס איתו לוויכוח פולטי בהתחשב במצב אז שתקתי. אחרי זה הם אמרו לי לקום, לקחו אותי לחדר קטן עם שתי מזרונים ישנים על הרציפה ואמרו לי לחכות עד שהמפקד יגיע. 
 
חצי שעה חולפת, שעה , שעתיים , שלוש שעות ואז אני מתחיל לחשוב על כל מיני תסריטים רעים, כמו שתמיד שומעים על איזה בחור שלא ״ עשה כלום ״ יושב בכלא בפנמה או בהודו איזה 10 שנים. אבל אני באמת לא עשיתי כלום , יכול להיות שגם הם לא? גם עלי יגידו הוא היה סוחר סמים, או בכלל הם יזרמו עם הסיפור המקומי של סוחר נשק?. אמרתי לעצמי שאין מה לדאוג והיה בסדר, שניה לאחר מכן נכנס הבחור ששאל אותי את כל השאלות והכריז עלי כ״ יהודי״. הבחור התגלה ״כמלאך השומר שלי״ . נכון קוראים לו מוחמד, והוא שחור אבל עדין מלאך זה מלאך , ובמצבי כל מלאך התקבל בברכה. ״ המלאך״ שדיבר אנגלית בצורה חלקה, תרגם אותי לאורך כל המעצר. ויותר מזה עמד לצידי ועזר לי לצאת מהבור שהתגלה עם הזמן עמוק ועמוק עוד יותר . דיברנו ארוכות והוא סיפר לי שהחלום שלו להגיע לירושלים. היה לי בתיק צמיד עם סרט אדום וחמסה. נתתי לו את הצמיד ואמרתי לו שזה מארץ הקודש למזל טוב. ״המלאך ״ חייך ואזמין אותי להצטרף אליו לראות משחק כדורגל בחדר של הקצינים. החדר היה גדול עם ספה , מיטה וטלויזיה גדולה וישנה. הם קיבלו אותי בברכה ואמרו לי שאין לי מה לדאוג מחכים למפקד. אחרי חצי שעה של משחק משעמם באליפות אפריקה בכדורגל הפסקת חשמל, כולנו יצאנו החוצה וכמעט שכבר היה חושך .
 
 
כעבור כמה דקות נעמד מחוץ לתחנה אדם זקן, בלבוש מוסלמי מסורתי וכיפה גדולה לבנה לראשו. אטם את אוזנו הימנית עם היד ,עצם את העייניו והתחיל לצעוק. ״ אללה אכבר״ ...״אללה אכבר״ ...״ אללה אכבר״ ....לאט לאט כל החילים התקבצו ברחבה , שטפו  את הפנים והרגלים, נשכבו על הרציפה והתחילו להתפלל. המואזין התפלל קרוב לרבע שעה כשעשרות אנשים שוכבים מאחריו ומתפללים גם הם.  אחרי שהם סיימו להתפלל הכניסנו אותי שוב פנימה לחדר הקטן והחשוח . שעה מאוחר יותר הגיע המפקד, כולם מצדיעים לו, אני נעמד. שוב אותם שאלות. מאיפה אתה? דרכון? חייל? נשק..... אני עונה בנימוס ״והמלאך ״ מתרגם ומסביר לו את הסיפור שלי. אני מבקש מהמפקד להתקשר לשגריר אבל הוא מסרב. 
 
שוב אתה חייל, סוחר נשק? לא לא לא!! אני תייר ישראלי.
 
 הוא אמר לי לפתוח את התיק הגדול שלי ולהוציא הכל החוצה, בחדר החשוך עם האור של הפנס הרגשתי קצת כמו בסרט ״אקספרס של חצות״ אבל מיד סלקתי את המחשבה הזאת מראשי. אבל אז המצב ממש הסתבך הוא מצא את הדרכון הישן לי. בגלל כל הטיולים והחותמות הדרכונים שלי מתמלאים ממש מהר( כרגע אני בדרכון הרביעי שלי). אני שומר את הדרכון הישן שלי כי יש לי שם ויזה לדרום אפריקה ורציתי לנצל אותה. חוץ מזה הוא חסר תועלת לחלוטין, וכאשר הוצאתי דרכון חדש לפני כמה חודשים משרד החוץ הם גוזרים את הדרכון בצדדים ומסמנים אותו כלא שמיש . לאחר שהוא מצא את הדרכון החתוך ( משהו חתך אותו כנראה יש לזה סיבה טובה ,הוא בטח חשב לעצמו !) הוא הסתכל בפנים וראה שהוא עדין תקף עד 2018, ישן הוא לא!. ובתוך הדרכון מלא חותמות ממקומות שונים ומשונים. מוזמביק, אוגנדה, זימבבווה, סרביה, הודו, סין, רוסיה, אוקראינה , אתיופיה .... ובלי שום ויזה או חותמת כניסה לגינאה או לשום מדינה אחרת ממערב אפריקה. פה הוא כבר ממש התחיל לחשוד, ואפילו הקצינים ״והמלאך ״ שעד עכשיו היו לצידי התחילו לחשוד שמשהו לא מסתדר פה ,ואולי הבחור החייכן והרגוע שיושב לצידם הוא באמת סוחר נשק מבוקש. תאמת אפילו אני התחלתי לפקפק בסיפור שלי, וסביר להניח שאם משהו כמוני היה מגיע למחסום שלי גם אני הייתי חושב כמוהם. עכשיו שהם כבר בטוחים שאני שכיר חרב או לפחות מבוקש בכמה מדינות, הקצינים ובעיקר המפקד מתחילם לדמיין את הכותרות על המעצר של הפושע המבוקש. בונוסים, קידומים וכל זה על הגב שלי. ידעתי שאני חייב לעשות משהו כי אם זה ממשיך ככה אני מבלה כמה חודשים טובים בכלא הגינאי, לפני שמשהו בכלל בודק את הסיפור שלי.  
בקשתי ״מהמלאך״ את הפלאפון שלו, התקשרתי לשרריר. נראה לי שהערתי אותו , הסברתי לו את המצב הקשה בקצרה והגשתי את הטלפון למפקד.
זה השגריר הוא רוצה לדבר איתך! המפקד לקח את הטלפון ממני ואמר:. כאן המפקד הבכיר בלה בלה בלה ....
 
הם דברו למשך כמה דקות. והמפקד שעם הזמן החולף איבד מין האוויר שלו, ונראה כמו ילד שלקחו ממנו את מתנת יום ההולדת שלו. מה שאמר בשורות טובות בשבילי. בסוף השיחה הוא אמר לי לשבת ושלח את אחד החיילים לצלם כל מסך שיש לי,כולל  את כל הדרכון הישן, לקחת לי טביעות אצבעות, ורשם כל מקום שהייתי בו בגינאה. אחרי זה הוא קם ויצא מהחדר. אחד הקצינים נכנס ואמר לי שאני יכול ללכת. הוקל לי מאוד אבל לא רציתי עוד לשמוח. בדרך החוצה הודתי ״למלאך שלי״ שליווה אותי אל מחוץ לתחנה . בחוץ בחושך המוחלט והאוויר המתוק העלתי חיוך על פני , ואז נזכרתי שהשעה קרוב לחצות, אני באמצע שום מקום ועדיין מסע ארוך לפני. אוטובוסים צפופים, תחנת מוניות עמוסה, וחדר מתפורר. לאחר דקה בחושך החלטתי שהיום הרווחתי ביושר את הדרך הקלה ,והרשתי לעצמי לחרוג ממנהגי.
 
עצרתי מונית שלקחה אותי למלון ״מפואר ״ . 35$ דולר לילה, חדר עם מקלחת ושירותים, מים חמים, מזגן, מצעים , מגבות ואפילו אינטרנט. התקלחתי, נכנסתי למיטה , קמתי עם שחר ונסעתי לקחת את הדרכון שלי. וזאת תיהיה הפעם האחרונה שאנחנו נפרדים!
 
מוסר השכל:
1.אף פעם לא לנסוע לטייל בלי הדרכון שלכם.
2. אל תסמכו על אנשים מסיירה לאון, גם אם הוא שגריר.
3. אם כבר הסתבכתם תעשו את זה במדינה שאתם מדברים את השפה וביחסים דפלומטים עם ישראל.
4. ואם לא תשכילו סביר להניח שתגמרו כמוני. 
 
מוגש כחומר למחשבה ע״י האדם הנודד.
לעוד סיפורים ותמונות לייק לונלי פלג